<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חלפתא אבי ר' יוסי בן חלפתא</h1>
<h2>דף ג:</h2>
גרס' בפ"א דהוריות [ג' ע"ב] הורו ב"ד לעקור את כל הגוף פטורים לבטל מקצת ולקיים מקצת חייבים, ומייתי עלה [ד' ע"א] ת"ר ונעלם דבר ולא שתתעלם כל המצוה וכו', עד תנא הכי קא קשיא ליה דבר כולי מילתא משמע [תלמוד לומר דבר, מאי משמע] אמר עולא קרי ביה ונעלם מדבר ופ' מדהוה ליה למיכתב ודבר (ודבר) נעלם מעיני הקהל וכה"ג משמע כוליה דבר וכת' ונעלם דבר שדי מ"ם לדבר ודרוש ביה ונעלם מדבר. ותימא לעולא דדריש הכי יקום דבר נמי נימא מדמצי למיכתב דבר יקום וכת' יקום דבר נימא אפילו חצי דבר משמע ונימא דאם העידו שנים על אחד בגבה ושנים אומר' אחת בכריסה דנצרף עידותן וכי תימ' משום הכי לא מצרפינ' עידותן משום דקיימי לן כרבנן דפליגי עליה דר' שמעון בפ' בא סימן [נדה נ"ב ע"ב] ואמרינן לעולם אין שתי שערות סימן גדול עד שיהו שתי שערות במקום אחד, דגרסי' התם אמר רב יהוד' אמר שמואל שתי שערות שאמרו אחת על הכף ואחת על הביצים ותניא נמי הכי שתי שערות אפילו אחת בגבה ואחת בכריסה אפילו אחת על קשרי אצבעותיה של יד ואחת על קשרי אצבעותיה של רגל דברי ר' שמעון בן יהוד' איש כפר עיכום שאמר מש"ר שמעון ומסקינ' ורבנן אמר רב אשי עד שיהו שתי שערות במקום אחד, אלמא אם מפוזרות השערות אכתי קטנה היא לרבנן ואי קיימא לן כרבנן מאי איריא משום חצי דבר תיפוק לי' משום דאפילו תרווייהו מסהדי אתרווייהו שערות מאי (שניהן) [שנא] שער שבגבה משבכריסה והא קטנה היא ומה מועיל עידותן ואם סבירא לן כר' שמעון דמצטרפי לעולם נצרף עדות כזו מגזירת הכתוב ונראה דעולא סמיך אהא דאין ב"ד חייב' אלא על דבר שאין הצדוקין מודין בו כדרב יהוד' אמר שמואל אבל הורו בדבר שהצדוקין מודין בו פטור', זיל קרי ביה רב הוא היל' בעקירת כל המצות זיל קרי ביה רב הוא אבל במקצת חייב' ואע"ג דדבר כלה מילתא משמע להכי כתיב ונעלם דבר לסמוך מ' לדבר למדרשיה הכי כמו מדבר, אבל לעניין אטו מי איכא למימר דאם מעידים עדות (עדות) שלימה שתהא עדותן בטילה אדרבה כ"ש שהעידות נכון ואכתי י"ל ה"ה בחצי עדות נמי יהא עדותן עדות דמהיכא אימעיט ולא איצטריך למיכתב יקום דבר למדרש מדבר מהיכא פסלינן לחצי עדות הילכך כי אתא יקום דבר למעט חצי דבר ואורחיה דקרא למיכתב בהכי, וכשיטה זו כמה בתלמוד דמוקמינן כה"ג מיהו זה תימא אי רבנן דדרשינן דבר ולא חצי דבר כר' שמעון ולא כרבנן.
